היישובים שפונו
      נצר חזני
מסע בין היישובים:
תל קטיפא קטיף
נצר חזני

נצר חזני (נצ"ח) נחשב לבכור המושבים ברצועת עזה. המושב היה מושב חקלאי בעל אופי דתי שמוקם בצפון גוש קטיף. המושב שכן צפונית למחנה הפליטים של חאן יונס ובדרום העיירה דיר אל באלח ונשק בצידו המזרחי לכפר הבדואי גררה.

היישוב פונה ב־18 באוגוסט 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות. בעת הפינוי התגוררו במקום 84 משפחות, שהן כ-400 תושבים.

שם היישוב

היישוב נקרא על שמו של שר הסעד מיכאל חזני שהיה מראשי ההתיישבות הדתית בארץ. המושב נוסד רשמית על ידי חברי תנועת הנוער "עזרא", לאחר 4 שנים שבמהלכן הייתה קיימת במקום האחזות נח"ל בשם "קטיף". עם העלייה לקרקע ולאחר פטירתו של השר חזני שונה השם בטקס האזרוח ל'נצר חזני'.

בפברואר 1977 עלה גרעין של 12 משפחות שהתארגן בכפר דרום לישוב. בטקס האזרוח, בו השתתפו כאלפיים איש, אמר יצחק רבין – מי שהיה ראש הממשלה באותה העת – "זהו יום גדול למדינה ולהתיישבות, יום המסמל את ביסוס אחיזתנו באזור, שמאז מלחמת ששת הימים נעשה לחלק בלתי נפרד מהמדינה וביטחונה". כך הפך נצר חזני למחדש היישוב העברי בחבל עזה והיה כחלוץ לפני המחנה.

אופי ופרנסה

המאפיין הבולט במושב היה הרכבו המיוחד במשפחות מחמש עשרה ארצות מוצא, החיים חיי קהילה משותפים. עיקר פרנסת המשפחות במושב הייתה חקלאות: בשנות השבעים והשמונים התפרנסו החקלאים בנצר חזני מגידולי פרחים בבתי גידול (חממות), לקראת סוף שנות השמונים ובשנות התשעים הסבו את תחום הגידול לירקות ובעיקר עגבניות. בסוף שנות התשעים החלו החקלאים בנצר חזני ובכל המושבים בגוש קטיף, לגדל ירקות עלים ותבלינים נקיים מתולעים בשיטת גידול ייחודית והמושב נחשב למוביל בתחום החקלאות האורגנית. ילדי היישוב למדו בבית הספר האזורי בנוה דקלים, ילדי המושב נהנו מפעילות חינוכית ותרבותית מגוונת באמצעות סניף בני-עקיבא במושב.

קרבנות הטרור תושבי נצר חזני

כמו כלל תושבי ההתנחלויות ברצועת עזה, סבלו תושבי נצר חזני מפעילות טרור מצד שכניהם הערביים, הן בנסיונות חדירת מפגעים למושב, הן בהפגזות רבות של נשק תלול מסלול (פצצות מרגמה ורקטות קאסם) אליו והן בכבישי הגישה בין היישובים ובציר כיסופים, שהיווה כביש הגישה היחידי אל היישובים מתחילת שנות התשעים. במהלך השנים נהרגו בפעולות טרור שלושה מתושבי המושב:

איתמר יפת, בן המושב נרצח בתאריך 21 בנובמבר 2000, על ידי צלף ערבי בצומת גוש קטיף, כשהיה בדרכו לסייע לתושבי כפר דרום בפעילות מחאה, ימים ספורים לאחר רצח שארע סמוך לכפר. הוא נקבר למחרת הרצחו בבית העלמין בישוב קדימה בשרון, בן 19 שנים היה במותו והשאיר אחריו הורים וחמישה אחים.

ב־27 בנובמבר 2001, נרצחה לא הרחק ממקום הרצחו של יפת תושבת מושב נוספת, אתי פחימה. פחימה, אם לארבעה בת 45, עבדה כגננת באחד מישובי הגוש. מחבל פעיל חמאס זחל בשעות הערב המוקדמות אל הכביש בו נסעה ופתח בירי לעבר אוטובוס ילדים ולעבר מכוניות נוספות שנסעו על הכביש הגישה אל הגוש. כתוצאה מהירי נהרגה פחימה. היא הובאה למנוחות למחרת בבית העלמין בערד.

רב המושב הרב יצחק עראמה נרצח כשנסע עם ילדיו בבוקר יום שישי, ה־20 בדצמבר 2002 לשבת חתן של אחיו של איתמר יפת בנתניה. סמוך לגשר מור פתח מחבל בירי לעבר רכב הרב. כדור אחד פגע בעורפו של הרב והרגו במקום. הרב בן ה־40 הותיר אחריו אישה ושישה ילדים ונקבר באותו היום, בבית העלמין בהרצליה.

הגירוש

נכתב ע"י אביאל טוקר, נצר חזני.

עם ההכרזה של אריאל שרון על פינוי הישובים בגוש קטיף החל המאבק לביטול הגזירה,עם הזמן הפך מושב נצר חזני לאחד ממובילי המאבק בתוכנית, באספת חברים שהתקיימה במושב החליטו חברי המושב להאבק בכל כוחם בגזירה והיו למושב הראשון שהחל לשכן משפחות ואנשים בישוב מתוך תקווה למנוע בכך את הגרוש ,אט אט החלו להתקבץ אנשים רבים בישוב שהתגוררו בכל מקום פנוי ,מקלטים ,מחסנים ואף ב"שכונת" סוכות שנבנתה במיוחד לצורך כך, בימים האחרונים התגוררו במושב כאלף איש מלבד אנשי הישוב , בבית הכנסת נישאו תפילות במשך כל שעות היממה והימים היו ימים של התעלות רוחנית נדירה.רוב מוחלט של חברי הישוב סרב לעזוב את ביתו למרות האיומים והסנקציות שהטילה ממשלת ישראל המושחתת עליהם ונשארו בביתם על נשיהם וטפם עד לרגע האחרון.

אולם הציפייה כי המוני עם ישראל יבואו ויסייעו לביטול הגזירה התבדו וב18-8 התיצבו חיילי צה"ל בשער הישוב שהועלה באש, ולאחר שפרצו את השער צעדו בגאון בשבילי הישוב והוציאו את המשפחות מבתיהם והעבירו את כולם לבית הכנסת במרכז הישוב, בצעד אחרון לפני הוצאתם נטלו האנשים את ספרי התורה וצעדו לביתו הדומם של רב הישוב הרב יצחק עראמה הי"ד שהנהיג אותם שנים רבות שם נשאו תפילה אחרונה.

לבקשתם שיירת האוטובוסים הארוכה הובילה אותם ישירות לכותל המערבי שם התקבלו ע"י המוני עם ישראל שהגיעו לקבל אותם ולבכות עמם את החורבן.

מושב נצר חזני היה לסמל של מאבק ואמונה בריבונו של עולם בקרב אנשי הגוש.

במשך כעשרה חודשים שהו המשפחות בבתי ההארחה עד לכניסתם לקרוילות. כיום כ-46 משפחות מתגוררות באתר הקרוילות בעין צורים כ-5 משפחות באבני איתן שברמה"ג ועוד מס' משפחות באתר שבניצן, רוב אנשי המושב המבוגרים מתקשה להשתלב בעבודות חדשות ומאחר שטרם קיבלו חלקת אדמה אין באפשרותם לעסוק בקלאות.

מזה כשנה מקימות המשפחות משא ומתן ארוך ומיגע עם ממשלת ישראל להקמת ישוב באזור המועצה נחל שורק סמוך לישוב יסודות, ובו יתגוררו רוב המשפחות שגרשו מנצר חזני, אולם כאמור הדרך עודנה ארוכה ורצופה מכשולי ביוקרטיה רבים, ואנשי המושב עושים ככל יכולתם לשמירת המסגרת הקהילתית חרף הדרך הארוכה והבלתי אפשרית אותם הם עוברים.

תמונות היישוב
התמונות באדיבות gushkatif.net מועדון יוחנן סניף בני עקיבא בית הכנסת
אחד הבתים ביישוב לפני הגירוש בבית הכנסת
  תמונות נוספות
תמונות נוספות מנצר חזני
  חזרה למפת היישובים
חזרה למפת היישובים
מתוך: ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. http://he.wikipedia.org