היישובים שפונו
      קטיף
מסע בין היישובים:
נצר חזני גני טל
קטיף

מושב קטיף היה מושב עובדים ששכן בגוש קטיף שברצועת עזה, כחמישה ק"מ ממערב לדיר אל בלח. המושב השתייך לארגון המושבים של הפועל המזרחי, והיה בעל אופי דתי. מקור שמו של היישוב - ביישוב הסמוך לו תל קטיפא.

המושב הוקם בשנת 1973 כהיאחזות נח"ל ואוזרח ב-1977. המושב מנה למעלה מ-70 משפחות, כלומר למעלה מ-330 נפש (בהם בערך 220 היו בני נוער). ביישוב שכנה הישיבה התיכונית "צביה קטיף", ו"תלמוד תורה עוזיאל".

כלכלת היישוב כללה את: מפעל פלאמיקס, משתלות קטיף, רפת קטיף ומפעל בד-קט (מוצרי בד לא ארוג).

ביישוב קטיף התגוררה משפחת חטואל, שכללה את דוד חטואל, אשתו טלי וארבעת בנותיהן. טלי וארבעת בנותיה נרצחו ב-2 במאי 2004 בפיגוע ירי בציר כיסופים בעת שטלי הייתה בהריון עם ילד חמישי. את הפיגוע ביצעו הג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות העממיות והוא היווה מכה קשה למשפחת חטואל ולקהילת גוש קטיף שהזדעזה ממנו.

הגירוש

ככל יישובי גוש קטיף, גם קטיף פונה ב-21 באוגוסט, 2005, במסגרת תוכנית ההתנתקות שעליה החליטה ממשלת ישראל בשנת 2004. אחרי הפינוי עברו משפחות הקהילה לאולפנה בכפר פינס שם שהו עד לחג הסוכות. אחרי סוכות פונתה הקהילה גם משם ופוזרה בין מספר בתי מלון וכפר הנופש באשקלון. עשר משפחות מקטיף עברו ל"עיר האמונה" בנתיבות ואחרי שזו פורקה עקב מעבר תושבי עצמונה לקיבוץ שומריה, עברו הם לקיבוץ אמציה, שכנראה אמור לקלוט את רוב עקורי קטיף לטווח הביניים, עד שיימצא להם פתרון קבע.

התמונות באדיבות gushkatif.net
  תמונות נוספות
תמונות נוספות של קטיף
  חזרה למפת היישובים
חזרה למפת היישובים
מתוך: ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. http://he.wikipedia.org